נדון במועצה הארצית

Transcription

1 משרד הפנים מינהל התכנון מדיניות לקידום תכניות להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל נדון במועצה הארצית עורכי המסמך: רפי רייש, נועה נאור, רן דרסלר מאי

2 תוכן מבוא פרק א': רקע אנרגית רוח 1. רכיבי טורבינות רוח 2. טורבינות רוח אופקיות ואנכיות 3. נתונים טכניים של טורבינות רוח 4. גובה טורבינת הרוח ומיקומה ביחס למכשולים 5. מדידות רוח ומחקר ופיתוח 6. מרחקים בין טורבינות רוח ודרישות מרחביות 7. מאפיינים מרחביים של טורבינות רוח 8. מאפייני תכן והנדסה של טורבינות רוח 9. סיווג טורבינות רוח לפי גודלן 11. פוטנציאל מרחבי להקמת טורבינות רוח 11. מדיניות משרד האנרגיה והמים להקמת טורבינות רוח 12. הפקת חשמל מאנרגיית רוח בישראל 13. החלטות הממשלה 14. החלטות הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל 15. פרק ב': מדיניות תכנון מוצעת היעד לייצור חשמל מאנרגיית רוח 16. פריסה מרחבית 17. קביעת תנאים להקמת טורבינות רוח 18. עקרונות למיקום טורבינות רוח 19. פרק ג': המלצות להליכי תכנון מדידות רוח וטורבינות למחקר ופיתוח 21. חישוב שטח התכנית 21. המלצות לקריטריונים לאישור טורבינות רוח בהיתר מתוקף תמ"א 22. המלצות לקריטריונים לאישור טורבינות רוח בתכנית בסמכות ועדה מחוזית 23. טורבינות רוח בתכנית מתאר ארצית או תכנית לתשתית לאומית 24. צוות בין משרדי לאיתור תאי שטח פוטנציאליים למיקום חוות רוח 25. צעדים משלימים 26. 2

3 רשימת התרשימים תרשים מספר 1: הספק לעומת מהירות רוח תרשים מספר 2: רכיבי טורבינת רוח תרשים מספר 3: נתונים על טורבינת הרוח תרשים מספר 4: היחס בין גובה הטורבינה להספק תרשים מספר 5: הדגמת השינויים במסלול הרוח בפסגת הר או גבעה תרשים מספר 6: הדגמת השינויים במסלול הרוח ובעוצמתה במפגש עם בניין גבוה תרשים מספר 7: בחינת פוטנציאל רוח לפי מיקום על המבנה תרשים מספר 8: מיקום טורבינת רוח ביחס למכשול תרשים מספר 9: קביעת המרחקים בין טורבינות רוח תרשים מספר 11: מפת אזורי נצפות של חוות רוח לפי הדמיה טופוגרפית רשימת התמונות תמונה מספר 1: טורבינת רוח אנכית וטורבינת רוח אופקית תמונה מספר 2: חוות טורבינות רוח בבריטניה תמונה מספר 3: חוות טורבינות על רכס הררי בדרום ספרד תמונה מספר 4: נדידת ציפורים מעל טורבינת רוח תמונה מספר 5: טורבינת רוח סמוכה למבנה מגורים תמונה מספר 6: קריסה של טורבינת רוח תמונה מספר 7: טורבינות הרוח ברכס חזקה, רמת הגולן הצילומים בכריכה )מימין למעלה עם כיוון השעון(: מגדל מגורים במרכז לונדון עם 3 טורבינות מובנות במעטפת המבנה; צבר טורבינות זעירות על מבנה מסחרי באנגליה; הצעה לטורבינה אופקית מעל דרך מהירה; טורבינות רוח ברמת הגולן. 3

4 מבוא טורבינת רוח היא מכונה הממירה את האנרגיה הקינטית של הרוח לאנרגיה מכנית ע"י סיבוב ציר, ומאנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית באמצעות גנרטור. ייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח הוא זול, זמין ונקי. בעשור האחרון, שוק אנרגית הרוח בעולם גדל בקצב גבוה, כשסך ההספק המותקן העולמי הגיע בשנת 2118 לכ- 121,111 מגוואט, מתוכם כ- 25,111 בארצות הברית. בחלק מן המדינות האירופאיות מבוסס שיעור גבוה מייצור החשמל על אנרגיית הרוח: דנמרק - 21%, ספרד - 9% וגרמניה -.7% ניצול אנרגיית רוח בישראל יכול להיות יעיל מאוד, ולעיתים אף הרבה יותר אפקטיבי וזול מאנרגיה סולארית, זאת בהתאם לתנאי השטח, עוצמת ויציבות משטר הרוחות. באופן כללי, פוטנציאל הרוח מתרכז באזורים מצומצמים יחסית של הארץ, בעיקר ברמת הגולן בה הפוטנציאל הגבוה ביותר; בהרי הגליל, בדרום הכנרת, בגלבוע, באזור גוש עציון, בשיפולי השומרון, בחבל יתיר, בבקעת ערד, בהר הנגב הגבוה במערב, בערבה הדרומית ובאילת. יחד עם זאת, ניתן למצוא תנאים מתאימים גם באזורים אחרים, וככל שטכנולוגיות ניצול אנרגיית הרוח ישתפרו, ייכנסו אזורים נוספים למעגל הכדאיות. בעוד שבאופן טבעי, האזורים הטובים ביותר לניצול אנרגיית הרוח הינם מרחבים פתוחים, במרחב העירוני, קיים פוטנציאל נוסף, במיוחד במבנים גבוהים ובאזורים שבהם הבינוי והתשתיות מייצרים תופעות של הגדלת עוצמת הרוח באופן מקומי. אולם, הרגישויות הקיימות במרחב הבנוי ובמרחב שבו שהות קבועה של אנשים, מחייבים משנה זהירות, כפי שיוצג בהמשך המסמך. קיימת, אם כך, מידה לא מבוטלת של חוסר התאמה בין היכולת להקים מתקני ייצור גדולים של טורבינות רוח בעיקר בשטחים פתוחים בפריפריה, הרחוקים ממוקדי הצריכה, לבין היכולת להקים מתקני ייצור קטנים יחסית במרחבים העירוניים ובסמוך להם, במוקדי צריכת החשמל העיקריים. יצוין כי חלק בלתי נפרד מהקמתן של טורבינות רוח הוא החיבור לרשת החשמל, שבפרויקטים הכוללים יותר מטורבינת רוח אחת, יצטרך להיבחן ולכלול גם מערכת איסוף של קווי חשמל בין כל טורבינות הרוח. מסמך זה כולל התייחסות לטורבינות רוח בכל הגדלים והסוגים ובכל האזורים או ייעודי הקרקע שבהם יוקמו - מן הטורבינות הקטנות ביותר ועד הגדולות ביותר, ומן המרחב העירוני ועד המרחב הפתוח. בנוסף, המסמך מתייחס ככל הניתן בהגדרותיו ובהמלצותיו, לרבות על הליכי התכנון והבניה, לתאוצה בשינויים טכנולוגיים בפיתוח של טורבינות רוח. למסמך זה שלושה חלקים: חלק הרקע בו מתוארים הנושאים הקשורים להקמה ולהפעלה של טורבינות רוח, לרבות סקירה של השפעות אפשריות; חלק המציג את עקרונות המדיניות לפריסה ולהקמה של טורבינות רוח; וחלק הכולל המלצות להליכי תכנון של טורבינות רוח. המסמך נדון במועצה הארצית בישיבתה מיום ותוקן בהתאם להחלטותיה. 4

5 פרק א': רקע 1.4 אנרגיית רוח אנרגיה המופקת מרוח היא אנרגיה שמנצלת את התנועה של הרוח בקו ישר )אנרגיה קינטית( וממירה אותה לאנרגיה זמינה )עבודה(. סיבוב הרוטור של טורבינת רוח, יכול להפוך גם לאנרגיה חשמלית באמצעות גנראטור. 2 כאשר הרוח "זורמת" על פני הלהבים נוצר כוח עילוי בניצב לרוח היחסית, וכוחות גרר ודחף בכיוון הרוח היחסית. מאחר ומהירות הרוח מעל החלק הקמור של הכנף גדולה יותר, נוצרים הפרשי לחצים וכוח עילוי הגורם לסיבוב הלהבים. כוח הגרר מתנגד לתנועת הדחף. עיקרון זה )עקרון ברנולי( הוא הבסיס לפעולה של הטורבינות האופקיות ושל חלק מהטורבינות האנכיות. הספק הרוח הניתן לניצול תלוי בשטח הסיבוב של הרוטור )כלומר בריבוע רדיוס הסיבוב( 3 ובמהירות הרוח בחזקה השלישית. באופן כללי, לאור העובדה שהאנרגיה המופקת תלויה בעוצמת הרוח העוברת דרך הטורבינה, עלייה בגובה ובמרחק מעצמים וממכשולים תתאפיין בעוצמת רוח גבוהה ויציבה יותר. מקרים שבהם )כגון טופוגרפיה טבעית, מבנים, עצים אולם, דווקא הקרבה למכשול טבעי או מלאכותי למרות שעצמים יהוו מכשול לרוח, יגרום תתכן שונות בעוצמות הרוח בין שעות היום והלילה ובין עונות השנה. לעליה בעוצמת הרוח. וכדומה( יתכנו בנוסף, לכל טורבינת רוח ישנה מהירות רוח מינימאלית הדרושה להתחלת הפקת חשמל. תפוקת האנרגיה היא פונקציה של מהירות בחזקה שלישית - כלומר, הכפלת מהירות הרוח תביא להכפלה פי 8 של אנרגית טורבינת הרוח, כמודגם בתרשים הבא. תרשים מספר.: הספק לעומת מהירות רוח 1 כל פרקי הרקע במסמך זה נערכו על בסיס המקורות הבאים: משרד האנרגיה והמים, "נתונים מסייעים למתווה תכנוני של טורבינות רוח "קטנות" בישראל", דורון אהרן ואורן דיינובסקי, , הכולל נספח: "טורבינות קטנות", שנכתב על ידי משה שטרית מהרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. אתרי האינטרנט של: משרד האנרגיה והמים,) הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל,) המשרד להגנת הסביבה,) המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה United States,) איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל,) הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות,) Department of Energy 2 המהירות השקולה מתנועת הלהב ומהירות הרוח הבלתי מופרעת. 3 P=0.5arpr 2 v 3 5

6 בניגוד לאנרגיית השמש, שניתנת לחיזוי מדויק יחסית לפי שעות השמש הקיימות במרחבים השונים, חיזוי ניצול אנרגיית הרוח לוקח בחשבון את חוסר היציבות ואת השונות בעוצמות הרוח, ולאור זאת ישנן מספר הגדרות לכמות האנרגיה הניתנת להפקה מטורבינות הרוח: 1. אנרגיה רגעית - כמות האנרגיה המופקת בנקודת זמן מסוימת וברוח שבאותה נקודת זמן. 2. אנרגיה קבועה ממוצעת Power( )Average Continuous - תפוקת אנרגיה המתבססת על נתון של מהירות רוח ממוצעת שנתית ומחושבת על בסיס התפלגות סטטיסטית אשר מעריכה את התפלגות הרוח סביב הממוצע. תפוקת האנרגיה מורכבת מסכום מכפלות של אחוזי התפלגות הרוח במהירויות השונות בתפוקות האנרגיה לכל אחת מהמהירויות. 3. אנרגיה שנתית ממוצעת - אנרגיה קבועה ממוצעת כפול 24 )שעות ביום( וכפול 365 ימים בשנה. ההספק המותקן של טורבינת רוח קטנה, כפי שנקבע על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, הוא האנרגיה הרגעית שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטר לשנייה )בשונה ממדינות אחרות שבהן ההספק המותקן נמדד במהירות רוח של 12 מטר לשנייה(. נצילות הטורבינה נקבעת לפי כמות האנרגיה שהטורבינה מנצלת מתוך האנרגיה שעוברת ביחידת השטח שלה. הנצילות המכסימלית התיאורטית היא של 59%. בטכנולוגיות הקיימות כיום הנצילות המקסימאלית מגיעה עד ל- 45%. 6

7 4 43 רכיבי טורבינות רוח תרשים מספר 3: רכיבי טורבינת רוח מד רוח :)Anemometer( מודד את מהירות הרוח ומעביר נתונים לבקר. להב :)Blades( למרבית טורבינות הרוח 2 או 3 להבים. הרוח מסובבת את הלהבים. מעצור :)Brake( מעצור דיסק שניתן להפעילו מכנית, אלקטרונית או כבלם הידראולי לעצירת הלהבים במקרי חירום. בקר :)Controller( הבקר מפעיל את הטורבינה על פי מהירות הרוח המינימאלית הדרושה להפעלתו ומפסיק את סיבוב הלהבים במהירות המכסימלית המותרת )על מנת שלא ייגרם נזק לטורבינה או לסביבתה(. גלגל שיניים Box( :)Gear גלגל השיניים מחבר את הציר האיטי לציר המהיר - מ- 31 עד 61 סיבובים לדקה ל- 1,111 עד 1,811 סיבובים לדקה הדרושים להפעלת הגנראטור. גנראטור :)Generator( פועל על עקרונות המרה אלקטרומגנטיים המייצרים מתח חילופין.)AC( הציר המהיר Shaft( :)High Speed מניע את הגנרטור. 4 תרשים זה נועד להמחשה של המרכיבים העיקריים ומתייחס בעיקר למבנה של טורבינות רוח אופקיות, אולם מרבית המרכיבים רלבנטיים גם לטורבינות אנכיות. 7

8 הציר האיטי Shaft( :)Low Speed הלהבים מסובבים את המוט בקצב של בין 31 ל- 61 סיבובים בדקה. מעטפת :)Nacelle( המעטפת ממוקמת מעל התורן ומכילה את הגנרטור, גלגל השיניים, המוטות, בקר והמעצור. זווית ההטיה של הלהבים :)Pitch( הלהבים מוטים בזווית אשר תאפשר שליטה במהירות הסיבוב ותמנע פגיעה במצבים של רוח חזקה מדי. רוטור :)Rotor( הלהבים עם הרכיב המחבר ביניהם )hub( והציר נקראים רוטור. תורן :)Tower( העמוד שעליו נמצאת טורבינת הרוח, העשוי מברזל, בטון או פלדה. כיוון הרוח Direction( :)Wind טורבינת הרוח המופיעה בתרשים בנויה לפנות לכיוון הרוח. ישנן טורבינות רוח שמופנות מכיוון הרוח. שבשבת רוח Vane( :)Wind מודדת את כיוון הרוח ומכוונת בהתאם את זווית הסטייה של טורבינת הרוח. מסיט זווית הסטייה Drive( :)Yaw שומר את טורבינת הרוח בזווית הסטייה המתאימה מול הרוח. טורבינות רוח שמופנות מכיוון הרוח לא זקוקות למסיט זה - הרוח מסיטה את הטורבינה בעצמה. מנוע המסיט Motor( :)Yaw מספק את הכוח הדרוש להסטה של הטורבינה. 8

9 42 טורבינות רוח אופקיות ואנכיות בעולם קיימים סוגים רבים של טורבינות רוח בעלי צורות ומאפיינים שונים, לרבות שימוש בטכנולוגיות שונות לניצול מיטבי של אנרגיית הרוח לייצור אנרגיה. קיימות שתי קבוצות של טורבינות: טורבינות רוח אופקיות Turbine( )Horizontal Wind בעלות ציר אופקי ביחס לקרקע ומקביל לרוח וטורבינות רוח אנכיות Turbine( )Vertical Wind בהן ציר הסיבוב ניצב לתנועת הרוח. תמונה מספר.: טורבינת רוח אופקית )מימין( וטורבינת רוח אנכית )משמאל( בעוד שבטורבינת ציר אופקי, הנתונה בזרימה מתמדת של רוח, זווית התקיפה )שבין מישור הלהב והמהירות השקולה( קבועה יחסית, הרי שבטורבינת ציר אנכי משתנה זווית התקיפה ובהתאם גם המהירות השקולה עם סיבוב הרוטור, בהתאם ליחס המהירויות )שבין מהירות הסיבוב ומהירות הרוח(. המרכיבים הללו מאפיינים את ההבדלים שבין סוגי הטורבינות ולאור זאת ניתן לראות את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות: טורבינות רוח אופקיות יתרונות: היכולת לכוון את הכנף, נותנת ללהבי הטורבינה את הזווית האפקטיבית ביותר ביחס לכיוון הרוח )לעיתים ניתן לערוך התאמה מרחוק של זווית התקיפה לניצול מקסימלי של אנרגיית הרוח(. בנוסף יש לטורבינות ציר אופקי יתרון ביציבות. כמו כן, קיימת יכולת לכוון את להבי הרוטור בסערה כדי למזער נזק. טורבינות אלו הצליחו מסחרית. חסרונות: ייתכנו השפעות מטורבינות גבוהות על מכ"מים סמוכים. בנוסף, מאמצים מחזוריים, 5 עייפות הלהב, הסרן ואלמנטים נוספים, עלולים לגרום לכשל מבני של טורבינות רוח אופקיות. 5 כיוון ומהירות הרוח משתנה בגבהים גדולים, הכוח הפועל לאחור על הטורבינה ומומנט הסיבוב של הציר האופקי עולים לשיא כאשר הלהב נמצא בנקודה העליונה של מעגל הסיבוב. לעומת זאת המגדל מעכב את זרימת האוויר בנקודה הנמוכה של הסיבוב, מה שמיצר שפל מקומי בכוח ובמומנט. תופעות אלו מייצרות עיוות מחזורי על המיסב הראשי בטורבינה ציר אופקי. כאשר מספר הלהבים זוגי, העיוות גרוע יותר בזמן שלהב אחד ניצב כלפי מעלה והשני ישר כלפי מטה. קיים מנגנון המסיט את הציר מס' מעלות כדי שהמיסב הראשי לא יעמוד בשיאי המומנט. כאשר הרוטור מסתובב ברוח הלהבים נעים כמו ג'רוסקופ בתנועת נקיפה סביבונית המנסה לסובב את הטורבינה קדימה או אחורה. כוח הנקיפה מרבי כאשר הלהב אנכי ומזערי כאשר הוא אופקי. הפיתול המחזורי הזה יכול לסדוק את החומר בבסיס חיבור הלהבים או הציר. 9

10 טורבינות רוח אנכיות יתרונות: מתוכננות למהירויות קצה נמוכות באופן יחסי. הן עמידות יותר בשבר כנף והלהבים אינם צריכים לפנות כלפי הרוח אם הרוח משנה כיוון. שיטה זו הינה בעלת פוטנציאל ייצור טובה יותר בתנאי רוח טורבולנטית )רוח סוערת ומשתנה(. קלות יחסית לתחזוקה לאור העובדה שהחלקים הנעים ממוקמים בקרבת הקרקע. בנוסף, נטען כי טורבינות אלו נחשבות לשקטות יותר וכן, לאור אופן פעולתן )תלוי בסוג הטכנולוגיה(, בעלות השפעה נמוכה על יציבות דינאמית של המבנה )העברת ויברציות למבנה נמוכה יותר ביחס לטורבינות אופקיות(. חסרונות: נדרש משטח שטוח להצבה. מומנט הסיבוב בתחילת הפעולה של הטורבינה הוא נמוך ויתכנו מקרים בהם תידרש אנרגיה להפעלה ראשונית. בעיות תחזוקה בהחלפת חלקים תחתונים שמבנה הטורבינה נשען עליהם. ראוי לציין לעניין זה שטורבינות אנכיות הינן מוצר חדש יחסית בשוק, ולכן, בניגוד לטורבינות אופקיות, טרם נצבר מספיק ניסיון בהפעלתן. כיום, לאור היתרונות הברורים, במיוחד בכל הנוגע להתאמת סוג זה של טורבינות למרחבים בנויים, ישנה תנופה רבה במחקר ובפיתוח של טורבינות אלו, לרבות הגדלת היעילות וההספק של הטורבינות. ניתן להעריך, שככל שהזמן יעבור, הניסיון יגדל ועמו נתח השוק של טורבינות אלו. 11

11 .4 נתונים טכניים של טורבינות רוח לכל טורבינת רוח נתונים המתקבלים מהיצרן אשר מאפיינים את המרכיבים העיקריים. בתרשים שלהלן, מוצגת טבלה אופיינית המרכזת נתונים על טורבינת רוח. ברשימת המאפיינים הודגשו בצהוב נתונים הקשורים ביעילות האנרגטית של טורבינת הרוח, ובאדום נתונים אשר רלוונטיים להליכי תכנון ורישוי של טורבינת הרוח. הספק )לפי נתוני יצרן( מהירות רוח ליעילות מכסימלית מהירות רוח מינימום לתחילת עבודה מהירות רוח שבו הטורבינה מפסיקה עמידות בתנאי רוח )מקס.( משקל עצמי )כולל אמצעי התרנה( קוטר להבים גובה להבים )בטורבינה ורטיקאלית( שטח אפקטיבי של פעילות הלהבים גובה תורן סל"ד מקסימאלי סוג מיסב )גיר( סוג בלמים מספר להבים חומריות להבים מתח מוצא טמפרטורת פעילות מינ' טמפרטורת פעילות מקס'. רעש במרחק 20 מ' ברוח בעוצמה של 5 מ'/ש' אורך חיים בעל התחלה עצמית? )אינו דורש מתח חיצוני( האם משתמש בגנראטור אסינכרוני? סוג בקר מיסבים מתוכנן לכיון / נגד כיוון הרוח תרשים מספר 2: נתונים על טורבינת הרוח 11

12 45 גובה טורבינת הרוח ומיקומה ביחס למכשולים בטורבינות אופקיות השכיחות יותר, גובה התורן יהיה לרוב, לפחות פי 2 מגובה הלהב, זאת על מנת למנוע השפעות של ערבול הרוח למרגלות הטורבינה. יש להבהיר כי גובה התורן אינו משקף את הגובה המקסימלי של טורבינת הרוח, אלא הצירוף של גובה התורן ואורך הלהב. לאור העובדה שהגובה הכולל הוא המאפיין המשמעותי מבחינה מרחבית, מוצע כיום בעולם למדוד את הגובה המרבי ולא את גובה התורן. במרחב הומוגני ללא הפרעות, ככל שעולים בגובה - יש יותר רוח. בתרשים הבא, ניתן לראות את העלייה בכמות האנרגיה )ציר תחתון, באחוזים( לעומת גובה הטורבינה, כאשר מדובר בטורבינה בעלת ציר אופקי )ציר שמאלי, במטרים(. גובה מקסימלי גובה התורן תרשים מספר.: היחס בין גובה הטורבינה להספק כמתואר בתרשים, במעבר ממגדל בגובה 11 מטרים למגדל בגובה 21 מטרים, אותה טורבינה עשויה להפיק 41% יותר הספק חשמלי. השינוי באנרגיה השנתית יהיה דומה אך לא זהה, כי גם התפלגות הרוח עצמה משתנה מעט עם העלייה בגובה. אולם, בפועל ישנם שינויים בעוצמת הרוח בסמוך לפני הקרקע, בהתאם למבנה הטופוגרפי של השטח או בהיבטים תלת מימדיים של בינוי או תכסית. התרשימים הבאים מדגימים את השינוי המקומי שנגרם בעוצמת הרוח בעקבות מכשולים טבעיים ומלאכותיים. 12

13 תרשים מספר 5: הדגמת השינויים במסלול הרוח בפסגת הר או גבעה תרשים מספר 6: הדגמת השינויים במסלול הרוח ובעוצמתה במפגש עם בניין גבוה הגבהת טורבינת הרוח תסייע פעמים רבות להשגת התפוקה המכסימלית מהטורבינה. אך כפי שעולה מתרשימים אלו, יש לבחון נקודתית את עוצמות הרוח במקומות בהם ישנם מכשולים שונים, במטרה לאתר את המיקום האידיאלי לטורבינת הרוח, בו יהיו עוצמות הרוח החזקות ביותר. לשם כך פותחו בשנים האחרונות מודלים וסימולציות באמצעותם ניתן להעריך באופן כמעט מדויק את פוטנציאל התפוקה לפי מיקום מיטבי על המבנה או לידו, וכך לנצל את התופעות המתקיימות בעיקר במרחב העירוני. 13

14 תרשים מספר 7: בחינת פוטנציאל רוח לפי מיקום על המבנה בתרשים לעיל, נבחנת עוצמת הרוח כתוצאה מהחסימה שיוצר המבנה, לרבות בגבהים שונים מעל גג המבנה )בחלק השמאלי של התרשים מוצגת עוצמת הרוח בגובה של 1 מ' מעל גג המבנה, 3 מ' מעל גג המבנה ו- 6 מ' מעל גג המבנה(. המידע הזה מאפשר למקם באופן מיטבי את טורבינת הרוח. ניתוחים אלו, הלוקחים בחשבון את המבנה וסביבתו בזמן אמת, מהווים כלי איכותי ואמין, ככל שניתן, לגבי מיקום פוטנציאלי מיטבי, כמו גם לגבי מקומות שאינם מומלצים להתקנה מבחינת עוצמת הרוח. את השינוי במהירות ובכיווני הרוח יש לבחון לא רק בעת מיקום טורבינות רוח על גבי מכשול הרוח עצמו )פסגת הר או גג בניין(, אלא גם ביחס למכשולים סמוכים. על פי התרשים הבא )מתוך מסמך המדיניות הרשמי הבריטי לאנרגיות חלופיות(, מומלץ לשמור על מרחק אופקי מינימאלי של 11 פעמים גובה המכשול, כל עוד גובה התורן אינו נופל מגובה המכשול )אם גובה המכשול 5 מ', יש להתרחק לפחות 51 מ' ממנו, ולהקים את טורבינת הרוח על גבי תורן בגובה של 5 מ' לפחות(. תרשים מספר 8: מיקום טורבינת רוח ביחס למכשול 14

15 46 מדידות רוח, מחקר ופיתוח הרוח היא תופעה מאוד לא יציבה בהתייחס להשתנותה קצרת הטווח. אולם, ככל שתימדד עוצמת הרוח במשך התפלגות הדומיננטיים. זמן ארוך יותר, תראה המדידה קבועה יותר ויותר, וניתן יהיה לתאר אותה לפי אופיינית, בהתאם לאתר המבוקש.כך גם נוכל למדוד את כדאיותו ואת כיווני הרוח טווח השגיאה בהערכת משאב הרוח משתנה לפי זמן המדידה. לכן, על מנת לאמוד בצורה טובה את השונות המקומית בעוצמות הרוח, רצוי לערוך מדידות במשך מספר חודשים. ככל שהשטח המיועד לטורבינות גדול יותר, רצוי לערוך מדידות ארוכות יותר למשך של שנה, ואף מעבר לכך. המדידות בשטח פתוח יהיו לרוב מדויקות יותר בהשוואה למדידות באזור עירוני. לגופים שונים, כמו השרות המטאורולוגי ומשרד האנרגיה והמים, כבר קיים "בנק" של נתוני 6 מדידות רוח בארץ, שלפיהם אפשר להעריך את פוטנציאל הרוח באתר מסוים, תוך התחשבות בטופוגרפיה של האזור והמרחק שלו מהתחנה. אולם לאור אי דיוקים הנובעים ממרחקים או שוני בגובה מדויק של ההתקנה, מקובל לראות נתונים אלו כנתונים ראשוניים להצביע על מגמה בלבד, ועדיין יש לבצע מדידות מדויקות ועדכניות יותר. לאור זאת, בלבד אשר יכולים באתרים פוטנציאלים להקמה, במיוחד במקרה של טורבינות גדולות אשר עלות ההקמה והמשמעות המרחביות שלהן הינן גדולות, מקובל להתקין ובגובה רלבנטי, על מנת לדמות ככל שניתן את המצב המתוכנן. מד רוח )אנמומטר( במיקום בדומה, טורבינות למחקר ולפיתוח מחייבות בדיקה במצבים דומים ככל שניתן למצב המיועד, לכן לצרכי בדיקה ובקרה, גם הן עשויות לעמוד למשך תקופה של כשנה ובגבהים שונים. 6 בימים אלו מבצע משרד האנרגיה והמים עדכון למיפוי פוטנציאל אנרגיית הרוח. 15

16 47 מרחקים בין טורבינות ודרישות מרחביות אחד היתרונות המשמעותיים של טורבינות רוח לעומת מתקני אנרגיה סולארית הוא תפיסת הקרקע, שהינה מצומצמת באופן משמעותי. לעיגון וחיבור של טורבינת רוח לא נדרש שטח רב, וניתן להמשיך ולעשות שימושים חקלאיים או אחרים בסביבתה. אולם, לאור השפעות הדדיות של טורבינות בחוות רוח, והשפעות של מכשולים שונים, השטח הכולל של הטורבינה אינו מצומצם לתורן עצמו. תכנית המתאר הבריטית לאנרגיה )PS22( מציינת מרחקים של 3-11 פעמים קוטר הלהבים בין טורבינה לטורבינה )השונות מתייחסת למיקום הטורבינות ביחס לכוון הרוח השלטת(. ככל שמיקום הטורבינה ביחס לכיוון הרוח גורם "להסתרה" של הרוח לטורבינה אחרת, כך המרחק ביניהן יהיה גדול יותר, כפי שמודגם בסכמה הבאה )מתוך נספח לתכנית המתאר הבריטית(. לאור זאת, דרישות השטח, מעבר לשטח הנדרש לעיגון הטורבינה עצמה, יגדלו ככל שכמות הטורבינות והספקן יגדל. תרשים מספר 9: קביעת המרחקים בין טורבינות רוח בחוות טורבינות רוח יש צורך בשטח לטורבינות עצמן, ליסודות ולביסוס, לתרני משנה ולמכשירי מדידת רוח קבועים )נדרש ברוב המקרים(, לדרכי גישה לכל טורבינה ולמתחם כולו, לרשת כבלי חשמל מכל טורבינות הרוח לתחנת משנה )לרוב תת קרקעית( להעלאת המתח וחיבורו לרשת החשמל, לגידור היקפי )על פי הצורך( ולמתקנים שונים נוספים. בנוסף, בתקופת ההקמה נדרשת הכשרת משטחים מיוצבים ומהודקים לטובת מנופי הרמה, אזורי ההתארגנות ופריסת הציוד והמתקנים. לאור זאת, בחישוב גס, שטח של 1 קמ"ר יוכל להכיל 6 טורבינות גדולות של 1.3 מגוואט כל אחת. 16

17 כפי שניתן לראות בתמונה, מאחר וטורבינות גדולות דורשות מרחב גדול לטובת שינוע להבים שאורכם מגיע לעשרות מטרים, ישנה משמעות רבה לדרכים ולמשטחי ההקמה. יחד עם זאת, לאחר השלמת ההקמה אפשר לצמצם את רוחב דרכי הגישה ואת היקף שטחי ההתארגנות לצד כל טורבינת רוח, ורק במקרים של תקלות או צרכים עתידיים, ניתן יהיה להכשיר את השטחים מחדש, תוך ניצול דרכים קיימות ומשטחים מופרים. תמונה מספר 3: חוות טורבינות רוח בבריטניה 48 מאפיינים מרחביים של טורבינות רוח לגודלן ולאופן עבודתן של טורבינות הרוח ישנם מספר מאפיינים המשפיעים על המרחב. להלן סקירה של המאפיינים העיקריים:.84 נצפות: נצפות ונראות של טורבינות רוח, במיוחד רצף של טורבינות גדולות )חוות טורבינות(, משמעותית מאוד. מצב זה בולט במיוחד לאור העובדה שהטורבינה צריכה רוח פנויה מחסמים ולכן היא חשופה ונצפית. טורבינות גדולות כוללות להבים בקוטר של כמה עשרות מטרים וגובהן עולה על 111 מ'. למרות זאת, מידת פגיעתן בנוף היא במידה רבה מאוד עניין לשיפוט סובייקטיבי. כמו כן, יתכן כי האופן שבו ייתפש פרויקט מסוג זה בעיני הצופים בו, עשוי להיות תלוי בכושר הייצור של טורבינות הרוח. במקרים רבים, ככל שכושר הייצור גדול יותר, כך קבילותו של המפגע הנופי עשויה להיות קטנה יותר, במיוחד במקומות שהנוף אינו מהווה נוף תרבות, נוף לא מופר, נכס תרבותי, דתי או היסטורי, וכדומה. היבט נוסף מבחינה ויזואלית קשור גם לאסתטיקה של הטורבינות והמכלול המקיף אותן. בהיבט זה יש משמעות רבה לגובה, אך גם לצורניות ולצבע )יש הבדל משמעותי בין טורבינות בתצורה "קלאסית" לטורבינות בעלות מראה חדשני(, ואף לרב-שימושיות של הטורבינה. לדוגמא, בשטחים פתוחים בקרבת שכונה חדשה שנבנתה בהנובר שבגרמניה לפני כעשור, בנו את ראש 17

18 הטורבינה כך שישמש גם כמגדל תצפית החולש על כל המרחב וכך גרמו למתקן הבולט להיות בעל משמעות למרחב ולאוכלוסייה. אין ספק שאת ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים. מידת ההתנגדות תלויה במספר גורמים: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות 7 בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של חלק מגורמים אלו יכולה לסייע להפחית את ההשפעה של חוות טורבינות הרוח על הנוף. תמונה מספר 2: חוות טורבינות על רכס הררי בדרום ספרד )צילום: איילת צור( בתרשים מס' 11 להלן, ניתן לראות ניתוח של תוואי שטח בהתאם לנראות של הטורבינות או חלקן. בבחינת אתרים מעין אלו, מקובל כיום לדרוש סימולציה הכוללת הצגת נראות ברדיוס שנקבע על ידי רשויות, כגון נראות ממרחבים בנויים באזור, ונצפות מתצפיות ציבוריות, מוקדי תיירות ונוף ועוד, כבסיס לבחינת תא השטח ומיקום טורבינות הרוח. תרשים מספר 1.: מפת אזורי נצפות של חוות רוח לפי הדמיה טופוגרפית 7 נתון להחלטות של גורמי בטיחות טיסה. בארץ הוגדר כ"לבן שבור" על ידי רשות תעופה אזרחית. 18

19 למעשה כל טורבינות הרוח, למעט הטורבינות הקטנות ביותר, נצפות במידה כזו או אחרת. כדי להעריך את ההשפעה הויזואלית של טורבינות הרוח יש לערוך תחילה ניתוח של קווי הראיה והשטחים הנצפים )בדומה להדגמה שלעיל(. לאחר מכן יש לקבוע את מהות ההשפעה על תוואי הנוף המקומי, ולבחון האם קיימת הפרה יסודית של תוואי הנוף הטבעי באזור, עד כדי שינוי גיאומורפולוגי. לאחר ניתוח תוואי השטח ניתן יהיה לקבוע האם צורת ההצבה משתלבת עם צורת פני השטח או מפירה אותו, כפי שקורה פעמים רבות בחוות פזורות בשטחים הרריים. בנוסף להשפעה הנופית של טורבינות הרוח עצמן, תתכן השפעה גם לקו החשמל הנדרש לחיבור טורבינות הרוח לרשת החשמל. בישראל, חלק מהאתרים בעלי פוטנציאל להקמה של חוות רוח מצויים באזורים המרוחקים מרשת הולכת החשמל. בפרויקטים אלו תידרש בחינה נופית )לצד בחינה של נושאים נוספים לרבות השפעה על בעלי כנף(, גם להתוויה האפשרית של קו החשמל. 843 תכסית ותפיסת שטח: כפי שתואר לעיל, טורבינות רוח, ובעיקר חוות של טורבינות רוח גדולות ובינוניות, משפיעות על המרחב לא רק באתר שבו הן נמצאות, אלא גם בתפיסת שטח לצורך נגישות אליהן ולצורך חיבורן לרשת החשמל. לעיתים, המיקום האידיאלי מבחינת הרוח מחייב פריצה של דרכי גישה והתקנה של קווי חשמל לחיבור לרשת. 842 השפעה על שימושים במרחב: שימושי קרקע שונים, כגון שימושים עירוניים, חקלאות )גידולים, מרעה(, תרבות ופנאי )אתרי ביקור, מסלולי טיול(, וכיו"ב, יכולים להיות מושפעים בעקבות קירבה לטורבינות רוח, ובעיקר רצף של טורבינות. לרוב, לאחר ההקמה ניתן יהיה לגדל גידולים חקלאיים ולהשתמש במרחב עד כמעט לבסיס התורן עצמו. אולם, במקרים מסוימים עלולות להיות מגבלות לשהות או לפעילות מתחת לטורבינות, בעיקר כאשר קצה הלהב במנח התחתון מגיע למטרים ספורים בלבד מהקרקע )לדוגמא: עלולה להיגרם הפרעה לעבודה עם כלים חקלאיים, אולם ניתן לקבוע מרחק מינימאלי ממפלס הקרקע כדי להבטיח את המשך השימוש החקלאי או האחר(. בנוסף ישנם שטחים אשר בשגרה משמשים לשימוש מסוים אולם בזמני חרום ו/או אירועים מיוחדים משמשים לשימושים אחרים, אשר המצאות הטורבינות והשפעות אחרות שלהן יכולות לפגוע בשימוש הבלתי שגרתי..84 השפעה על מכ"מ ובטיחות טיסה: הקמת טורבינות רוח חייבת להיבחן בהיבטים של בטיחות טיסה, בהיותן מכשול בעל נוכחות פיזית משמעותית, אשר בולט מעל פני כל תכסית או טופוגרפיה שסביבו. יש מדינות בהן נדרשת בחינת ההשפעה של הטורבינות על פעילות מכשירי מכ"מ ועל פעילות של מערכות תקשורת צבאיות ואזרחיות אשר מחייבות קווי ראיה פנויים. 19

20 845 ריצוד אור והבהקים: במקרים מסוימים קרני שמש נמוכות העוברות דרך הלהבים הסובבים, יוצרות צל על מבנים ואדמה. בטורבינות רוח גדולות נושא ריצוד האור, הנוצר עקב התנועה האיטית של הלהבים, יכול ליצור אפקט מטריד. הבעיה קיימת בעיקר בקרבת הטורבינה, אם כי בשעות אחה"צ ובוקר מוקדמות, שבהן השמש נמוכה, אורך הצל יכול להיות גדול מאוד. בבחירת חלופות למיקום הטורבינה ניתן להתייחס לכך שמרחבי בינוי לא יושפעו מהתופעה. בעיה זו כמעט לא קיימת בטורבינות קטנות עקב מהירות הסיבוב הגבוהה יחסית של הלהבים. בטורבינות אנכיות תופעה זו אינה רלבנטית. הבהקים, אשר נגרמים מהחזרת אור מהלהבים אפשריים מטורבינות רוח, אולם בחירה נכונה של צבעים וסוג גימור יכולים לנטרל השפעות אלו כמעט כליל. 846 אקולוגיה - השפעה על בעלי כנף ועטלפים: פגיעה באזורי גידול של בעלי חיים ושל צומח מועטה יחסית בהקמה של טורבינות רוח, בעיקר בשל תפיסת הקרקע המצומצמת יחסית ופיזורן )ניתן לשקם את הדרכים ושטחי ההקמה לאחר 8 ההקמה(. יחד עם זאת, עלולה להיות השפעה בעיקר, על בעלי כנף ועטלפים לסוגיהם. השפעת טורבינות הרוח על בעלי כנף נחקרה רבות במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. במדינות שונות נערכו מחקרים, אשר הראו מידת פגיעה שונה מאתר לאתר, הטורבינות, הפיזור המרחבי שלהן, קרבה לצירי נדידה, אזורים לחים ועוד. כמו כן, נבחנה הסבירות של התנגשות ציפורים ועטלפים בטורבינות וההשלכות על תזונת הציפורים, קינונן, פגיעה במינים ייחודיים, ומינים בסכנת הכחדה. על אף הקושי שבאיתור מדויק של כמות הפרטים שנפגעת מפעילות של טורבינות רוח, ישנם מחקרים המעידים על פגיעה משמעותית בעופות ובעטלפים. הפגיעה אינה נמדדת רק על פי מספר הפרטים שנפגעו, אלא גם בחלוקה לסוג העופות הנפגע. כך למשל, פגיעה בדורסים )מחקר על פגיעה בנשרים בספרד, לדוגמא( עשויה להיות משמעותית בשל קצב הרבייה הנמוך שלהם. אשר הושפעה מגודל כמו כן, המחקרים מעידים, כי על פי רוב, מינים מקומיים החשופים לפגיעה מתמשכת נפגעים יותר ממינים נודדים החשופים לפגיעה קצרה יחסית בעת המעבר ואף לעיתים אובחנה הסטה של נתיבי נדידה עקב פעילות של חוות טורבינות רוח. תמונה מספר.: נדידת ציפורים מעל טורבינת רוח 8 להרחבה בנושא זה ראה: דותן רותם ואוהד הצופה, "הקמת טורבינות רוח בישראל - השפעות אקולוגיות והמלצות", חטיבת המדע - רשות הטבע והגנים,

21 מחקרים שונים הציגו גם פגיעה בעטלפים, הן במינים מקומיים והן במינים נודדים, אשר עשויה להיות משמעותית מאחר וגם לעטלפים, בדומה לעופות דורסים, כושר רבייה נמוך. בנוסף לפגיעה אפשרית מפעילות טורבינת הרוח עצמה, גם פעילות ההקמה והתשתיות הנלוות עשויות לגרום לפגיעה בעופות ובעטלפים, כגון: תפיסת שטח, גידור, רשת החשמל, דרכי גישה, תאורה. החשש מפגיעה בעופות בישראל נובע מהיקף של כ- 511 מיליון ציפורים כל שנה בנדידת הסתיו וקצת פחות מכך בנדידת האביב. ראוי לציין כי ניתן להקטין את הסכנה לפגיעה בציפורים באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן, או על ידי התקנת אמצעים כמו מכ"ם, לשינוי משטר ההפעלה במקרים מיוחדים. 847 השפעות במרחב הבנוי: הנושא המתואר להלן, רלבנטי לטורבינות הרוח המותקנות במרחב הבנוי ובסמיכות אליו. בשל רגישות השימושים הגובלים, יש לנקוט משנה זהירות בהקמה של טורבינות רוח במרחב בנוי ובעיקר במרחב בינוי של מגורים )בתמונה מספר 5 נראה, על פניו, גם ללא קנה מידה, כי גודל הטורבינה ביחס למבנה ולמרחק ממנו אינו סביר(. על כן, ולאור ההשלכות האפשריות, אין להניח כי יוקמו טורבינות גדולות במרחבים אלו. במרחב העירוני, יש מקום להקים בעיקר טורבינות קטנות, אשר חלק מההשפעות שתוארו לעיל אינן רלבנטיות בהתקנתן, וכן טורבינות אנכיות שמתאימות יותר, גם בהספקים וגדלים גדולים יחסית, לתת מענה לצרכי ייצור אנרגטי במרחב הבנוי מבלי לפגוע במאפיינים מרחביים ומאפייני תכן הבניין. כמו כן, ניתן לראות היום יותר טורבינות רוח אשר מתוכננות במשולב עם תכנון מעטפת הבניין )לרוב מבנה רב קומות(, בהליך אשר בוחן מראש, את כל ההשפעות הקונסטרוקטיביות, האקוסטיות והשפעות נוספות הכרוכות בהקמתן. שילוב טורבינת הרוח במבנה עצמו )עוד בשלב התכנון( מאפשר להקים גם טורבינות רוח גדולות יחסית )להדגמה ראה תמונה ימנית עליונה בשער מסמך זה(. תמונה מס' 5: טורבינת רוח סמוכה למבנה מגורים 21

22 49 מאפייני תכן והנדסה של טורבינות רוח לטורבינות הרוח השונות ישנם מאפיינים הקשורים לתכן ולהנדסה אשר יש לתת עליהם את הדעת, לאור השונות הגדולה בין סוגי הטורבינות והמאפיינים הפיסיים. המאפיינים העיקריים אליהם נתייחס הם:.94 רעש: רעש תנועת להבי טורבינות הרוח מאופיין כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכאני נגרם על ידי פעולת המערכת )גנרטור, מסבים( ועוצמתו מושפעת מגודל הטורבינה. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, בהתאם לגודל הלהבים ולצורתם והוא מתגבר כאשר מהירות הרוח עולה. יחד עם זאת, כאשר הרוח חזקה, רעש הרקע הקיים יהיה ממילא חזק גם כן, ולכן רעש הטורבינה אינו משמעותי במיוחד. דווקא בשעה שהרוח אינה חזקה מאוד, רעש הטורבינה יהיה, לעיתים רבות, חזק מרעש הרקע הקיים. ישנם כיום פתרונות לעוצמת הרעש המכאני, באמצעות שיפור הבידוד סביב הגנראטור והתקנת להבים עם מהירויות סיבוב איטיות יותר. כמו כן, ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי גם באמצעות התאמת צורת הלהבים. בעיית הרעש, כאמור, כמעט ולא קיימת בטורבינות אנכיות. מאחר ומפלס הרעש מטורבינת הרוח משתנה בהתאם לעוצמת הרוח, ישנן שיטות שונות למדידת הרעש ולאכיפת הרעש המקסימלי המותר. בכמה מדינות אירופאיות נקבעו כללים, בעיקר בקרבת מרחבים בנויים, אשר מגבילים את הרעש מטורבינות רוח לרמות הרעש המותרות בתוספת של עד 5 דציבל, אשר לפי מחקרים כמעט איננו מוחשי )מה גם שבמהירות רוח גבוהה, יתגברו ממילא גם רעשי הרקע(. באנגליה, לדוגמא, נקבע שיש לבצע סקר של אופי רעשי הרקע הקיימים, על מנת לבחון את משמעות רעש הטורבינות, תוך יצירת בידול בין רעשי רקע ורעשים מותרים ביום ובלילה. במקרים בהם קיים חשש מחריגה מהתקן, ניתן להגביל את פעילות טורבינת הרוח במהירות רוח מסוימת )בה עשוי להיגרם רעש חריג מהטורבינה(, או הגבלה מראש של שעות פעילות. בתקן הישראלי לטורבינות רוח, ת"י , נקבעה שיטת הסימון הנדרשת כחלק מנתוני היצרן. כמו כן, נקבעה בת"י שיטת מדידת הרעש מטורבינות הרוח. אולם, את עוצמת הרעש המותרת ביחס לתא שטח ו/או שימוש יש לקבוע, ככל הנראה, בתקנות )ראה סעיף 18 להלן(. 943 בטיחות ויציבות לטורבינות הרוח יש מספר גורמים המשפיעים על יציבותה ועל יציבות מרחבים סמוכים או צמודים: יציבות הטורבינה ביחס למרכיבים המבניים של הטורבינה ויציבותה ביחס למרכיבים הנעים של הטורבינה, כמפורט להלן: יציבות ובטיחות מבנית: בעוד שבעבר היו מקרים של קריסת טורבינות, כיום, החשש לקריסה נמוך, לאור האיכות הגבוהה של הטורבינות. יחד עם זאת, בטורבינות מסוימות, בעיקר אלו שבסיס ותורן הטורבינה אינם חלק אינטגראלי ממנה, ו/או תכנון התקנתם לא הותאם למאפייני הקרקע, יתכן כשל הנדסי שיגרום לקריסה. 22

23 לפיכך, הסכנה המרכזית כיום, כמעט שאיננה מקריסה מבנית של התורן אלא מכשל מכני כמו תלישת מרכיבים ובעיקר להבים או חלקי להבים. על מנת למנוע או להפחית סכנות אלו, הטורבינות מתוכננות בהתאם למהירות שרידות, שהיא מהירות הרוח המכסימלית - מהירות שאין הן אמורות לעבוד מעבר לה. במהירות זו, מערכת הבקרה בטורבינה אמורה להפסיק את פעולתה, ובכך למנוע סכנה בטיחותית. יחד עם זאת, במצבים של כשל מכני בעבודת המפסק האוטומטי, אירוע של מזג אוויר קיצוני או טעות אנוש, ובמקרים שבהם תכנון התורן אינו מתאים לסוג הטורבינה, תיתכן נפילה של הטורבינה ו/או התורן. במדינות רבות, כאמצעי בטיחותי, מותרת הצבת הטורבינה במרחק ביטחון מכבישים ראשיים או ממוקדי בינוי בהתאם לגודל ורמת הסיכון, תוך הוספת מקדם זהירות מעבר לגובה הטורבינה על מנת לקחת בחשבון נפילת מרכיבים שונים שלה. תמונה מספר 6: קריסה של טורבינת רוח רעידות : מרכיב נוסף שכרוך ביציבות ובטיחות הינו רעידות שעלולות להיגרם כתוצאה מפעילות הטורבינה. הרעידות של טורבינת רוח, המותקנת על גג מבנה, יכולות להביא לפגיעה ביציבות שלד המבנה, וגם להפרעה ופגיעה ברווחה ובבריאות של השוהים במרחב, גם ללא סכנה מוחשית. התופעה נובעת מהתקנה לא נכונה של התורן ביחס למבנה, משיטת העיגון שנקבעה על ידי היצרן, או מתסבולת מוגבלת מאוד של המבנה. בתקנים הישראליים לטורבינות רוח, ת"י ות"י , נקבעו התנאים הנדרשים לבטיחות וליציבות אשר נדרשים מהיצרן, אולם, עיגון התנאים יהיה בתקנות אשר יפרטו מרחקים ו/או כללים נדרשים )ראה סעיף 18 להלן(. 23

24 942 קרינה אלקטרו מגנטית: כמו כל מכשור חשמלי, גם טורבינת הרוח ומרכיביה השונים מייצרת קרינה אלקטרו מגנטית ויש לקחת בחשבון את המרחב הנדרש בין מרכיבים אלו לבין מרחבים המשמשים את האדם. יש לבחון את הקרינה האלקטרו מגנטית בהתאם לתקנות הרלבנטיות, ללא קשר לגודל ולסוג טורבינת הרוח..94 אחזקה: טורבינת רוח היא מערכת חשמלית עם מרכיבים סטטיים ומרכיבים מכאניים דינאמיים. בהתאם לכך, יש צורך באחזקת המערכת - הן מבחינת המרכיבים החשמליים שלה והן מבחינת המרכיבים המכאניים הנעים שלה. לאור זאת יש לתכנן גם את מערך פעולות אחזקה, כולל קיום מרחבים שיאפשרו אחזקה שוטפת, הן במקרים בהם מותקנת טורבינת הרוח על מבנים והן במקרים בהם מותקנת טורבינת הרוח על גבי תורן המחובר לקרקע. בנוסף יש לתת את הדעת לטורבינות אשר לא יפעלו במשך זמן רב ולא יתוחזקו )אז עלולה להיווצר סכנה מנפילת מרכיבים וכדומה(. באירופה ובארה"ב נקבעו כללים להבטחת פירוק טורבינת הרוח על ידי הבעלים במצב בו הטורבינה אינה עובדת )בארה"ב - יש לפרק ולפנות את טורבינת הרוח אחרי חצי שנה שהיא אינה עובדת, ובאנגליה אין התניה בזמן אלא רק עובדת הימצאות המערכת ללא שימוש(. יש לעגן הליך זה, בדומה להליכים אחרים בעולם, בתקנות ו/או בהסכם שבין המתקין לבין הגורם המאשר - בין אם זה הרגולטור למשק החשמל או לתכנון ולבניה. 24

25 4.1 סיווג טורבינות רוח לפי גודלן הניסיון העולמי: לצרכי תקינה, רישוי, תכנון ומאפייני תכן שונים, ישנן חלוקות שונות של טורבינות רוח בהתאם לגודלן ו/או הספקן. לטובת כך, בוצעה בחינה של המצב הסטטוטורי הקיים במדינות שונות בעולם. בתקינה הבינלאומית לטורבינות רוח קטנות ) )IEC אשר נשענת על עבודה של האיגודים האמריקאים והבריטיים לאנרגיות רוח, שאומצה לאחרונה על ידי מכון התקנים 9 הישראלי, נערכת הבחנה בין טורבינות רוח קטנות לבין טורבינות רוח גדולות יותר בהתאם לגודל שטח הפנים של הלהבים. כאשר טורבינות רוח קטנות מוגדרות כטורבינות ששטח הלהבים שלהן הוא עד 211 מ"ר )קוטר להבים של כ- 16 מ'(. של הפנים למרות שהתקינה הבינלאומית יצרה הבחנה נוספת לטורבינות רוח קטנות, שקוטר להביהן אינה עולה על 2 מ', אין לכך משמעות מבחינת הבדיקות שמציע התקן הישראלי, זאת לאור הסכנות הנמוכות הכרוכות בהן, ולכן גם לא נקבעה עד עתה תקינה ישראלית נפרדת לטורבינות רוח בגודל זה. לדעת חברי ועדת המומחים של התקן הישראלי, טורבינות רוח אלה, המיועדות בעיקר למרחב הבנוי, יוקמו בהיקף מצומצם וחלקן בפריסה הארצית של טורבינות הרוח יהיה זניח. בהתייחס לאופן סיווג הטורבינות יש לציין, כי אין התאמה בין סיווג הגודל כפי שאומץ על ידי מכון התקנים, המתייחס לגודל שטח הפנים של הלהבים, לבין ההסדרה שפורסמה על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, אשר התייחסה לטורבינות רוח בהתאם להספק - עד ומעל הספק מותקן של 51 קילוואט )ראה סעיף 15 להלן(. במדינות שונות השתמשו במדדים שונים של גודל והספק לסיווג של טורבינות רוח. להלן דוגמאות לחלוקה שנערכה במספר מדינות: בחלק ממדינות אירופה מגדירים טורבינות קטנות כטורבינות 111 עד שהספקן קילוואט )מבלי להתייחס לגודל(, במדינות אחדות עד ל- 51 קילוואט. במרבית המדינות ישנה חלוקות נוספות: טורבינות זעירות Turbines( )Micro Wind עד 2 טורבינות בינוניות מ- 111 קילוואט )או 51 קילוואט( עד 251 מ"ר ו/או עד 3 קילוואט, קילוואט. כטורבינות קטנות במרחבים בנויים הוגדרו בהולנד )איגוד אנרגית הרוח, ה- NWEA ( טורבינות עד 6 קילוואט )ברוח של 12 מ'/שנייה( על גבי תורן של עד 15 מ', ובאזורי תעסוקה ומרחב כפרי עד 31 קילוואט ובתורן שלא עולה על 25 מ'. רעש מטורבינות הרוח, ישנן המלצות )מצד האיגודים המקצועיים לצורך הגבלת האירופאיים( על התקנה של טורבינה של עד 3 קילוואט במגרש שגודלו 2 דונם לפחות, ואילו במגרש בגודל של 4 דונם, ניתן להקים טורבינת רוח בהספק גבוה יותר. טורבינות בקוטר להבים שאינו עולה על 2 מ' אינן מחייבות היתר במרבית המקומות )הולנד, אנגליה, בהתאם, כאמור, גם לתקן העולמי(. 9 ת"י , שאושר ב- 16 בדצמבר

26 סיווג הטורבינות בישראל: מעיון בגישות השונות לעיל, מוצע שחלוקת טורבינות הרוח לצורך קביעת מדיניות והליכי תכנון, תתבסס על מונחים השגורים בשפת התכנון. בשל כך, וכפי שיתואר להלן, מוצע שהחלוקה תתבסס על הגודל הפיזי של טורבינות הרוח ולא על ההספק. חלוקה זו לא תושפע מהאפשרות להציב כמעט כל טורבינת רוח על תרנים בגבהים שונים, וכן לא תושפע מהשינויים המתרחשים מעת לעת בטכנולוגיה של טורבינות הרוח, אשר עשויה לשנות את ההספק ללא שינוי במאפיינים הפיזיים שלה )שינוי טכנולוגי שיאפשר לטורבינה לייצר יותר חשמל, ללא הגדלה של הלהבים שלה(. החלוקה בהתאם לגודל הפיזי של טורבינות הרוח בלבד, לא בהכרח תעמוד במתאם שבין גודל להספק הטורבינות מאחר וקיימים סוגים רבים של טורבינות רוח, אשר בגובה נמוך יחסית, מייצרות הספקים גדולים יותר, ולהיפך. הליכי התכנון ייקבעו במידה רבה על פי הסיווג המוצע להלן, אשר, כאמור, נסמך על חלוקה בהתאם לגודל הפיזי של טורבינות הרוח. אולם, אין בקביעה זו בכדי לסתור או למנוע את האפשרות למימוש של המכסות שנקבעו על ידי רשות החשמל, בהתאם להספק ולסוג החיבור לרשת החשמל. ההצעות להליכי התכנון, בהתאם לסיווג, מתאימות לכל טורבינת רוח בכל הספק. על מנת לאפיין את הגודל הפיזי מוצע להשתמש בפרמטרים הבאים: הגובה המקסימלי של הטורבינה אשר משקף את הגובה המרבי שאליו מגיע הלהב )ראה תרשים מספר 4(. שטח הפנים של הלהבים, אשר משקף את המרחב שבו פועלים הלהבים, ללא תלות בצורתם. כך, ובניגוד לשימוש במדד של קוטר הלהבים, האפיון מתאים הן לטורבינות אופקיות והן לטורבינות אנכיות..1.2 בכדי לסווג טורבינת רוח לקבוצת הגודל בהתאם לחלוקה שלהלן, עליה לעמוד גם בסף של הגובה המקסימלי וגם בסף של שטח הפנים של הלהבים. 10 סיווג טורבינות הרוח בהתאם לגודלן, יהיה כדלקמן : א 4 טורבינות רוח זעירות - גובה מקסימלי עד. מ' ושטח פנים של הלהבים עד. מ"ר טורבינות רוח אלה קטנות יחסית במידות ובהספק ולאור זאת השפעתן המרחבית, הסביבתית וההנדסית תהיה, לרוב, קטנה. טורבינות אלה נועדו במקור לצרכי הטענת מצברים וכיום משמשות גם להתקנה על מבנים או לידם במטרה להפחית צריכה מקומית של אנרגיה. החיסרון של טורבינות אלה הוא ביעילות ובהספקי הייצור הנמוכים שלהן, אשר מפחיתים את הכלכליות של טורבינות בגדלים אלו. יחד עם זאת, דווקא צבר טורבינות בגודל כזה יכול להביא לשינוי מקומי ולהפחתה בביקוש לחשמל. 10 השימוש במונחים של זעירות, קטנות, בינוניות וגדולות, נועדו ליצירת אבחנה מדורגת בין הגדלים. אך ראוי לציין, כי טורבינת הרוח הזעירות והקטנות, אינן זעירות או קטנות במימדים הפיזיים שלהם, אלא ביחסי הגודל שלהן בהשוואה לטורבינות הרוח בקבוצת הבינוניות או הגדולות. 26

27 ב 4 טורבינות קטנות - גובה מקסימלי עד 8. מ' ושטח פנים של הלהבים עד 39 מ"ר הצורך בכמות קטנה של טורבינות והשפעתן הנמוכה יחסית מייצרת היתכנות להקמת טורבינות רוח קטנות במקומות לא מעטים, במיוחד במקומות שאינם משמשים את הציבור באופן רציף, כגון אזורי תעסוקה, אחסנה, מבני משק, מתקני תשתית ועוד. ג 4 טורבינות בינוניות - גובה מקסימלי עד 1. מ' ושטח פנים של הלהבים עד 311 מ"ר טורבינות אלה הינן גדולות משמעותית ביחס לטורבינות קטנות, הן מבחינת מרכיביהן והן בגובהן. כמו כן, לטורבינות אלה יש תרומה מבחינת ייצור כמות אנרגיה מספיקה למשתמש תעשייתי ולמשק החשמל בכלל. לטורבינות אלה יש השלכות מבחינה סביבתית, מרחבית והנדסית ולכן יש לבחון במשנה זהירות את מיקומן. ד 4 טורבינות גדולות - שטח פנים של הלהבים מעל 311 מ"ר )ללא הגבלת גובה מקסימלי( טורבינות אלה, ובמיוחד טורבינות מעל להספק ייצור של 1 מגוואט, מהוות מתקן ייצור אסטרטגי. גובה הטורבינות יכול לעלות על 111 מטר ויש לערוך בחינה מקיפה של ההשלכות מבחינה סביבתית, מרחבית והנדסית, במטרה לצמצם ככל הניתן את המטרדים השונים שלהן, כפי שתוארו לעיל. קביעת מיקום לטורבינות מסוג זה מחייבת בחינת שיקולים רחבים, מול הפוטנציאל הן הכלכלי והן הסביבתי בייצור אנרגיה חלופית בשטח מצומצם יחסית...4 פוטנציאל מרחבי להקמת טורבינות רוח לאור המאפיינים המרחביים ומאפייני התכן ההנדסי של טורבינת רוח או מצרף של טורבינות רוח, אשר תוארו בסעיפים 8 ו- 9 שלעיל, מוצע להבחין בין סוגי מרחבים/אזורים לטובת התקנת טורבינות רוח. ניתן לאבחן את פוטנציאל ההקמה לפי החלוקה הבאה:.4.. שטחים פתוחים - בדרך כלל בשטחים אלו יימצאו אתרים עם עוצמות רוח גבוהות ויציבות )באזורים הררים בעיקר(. במרחבים אלו עלול להיות קונפליקט בין התועלת שבהקמת טורבינות הרוח ובין מידת הפגיעה שלהן )אובייקטיבית או סובייקטיבית( בערכי טבע, נוף תרבות וכדומה. בשטח הפתוח, הפוטנציאל הגבוה יחסית להתקנת טורבינות רוח מצוי בשטחים החקלאיים, הן מבחינת היותם שטחים מופרים יחסית ונגישים מאוד, והן מבחינת האפשרויות לשימוש כפול באותו השטח. בחלק מן המקרים, תיתכן הקמת טורבינות רוח בקרבה למרחב ביקוש, אולם יש לתת את הדעת לסוגיות של קרבה, נצפות, נגישות ורגישויות נוספות, הנובעות מקרבה יחסית למוקדי פעילות אנושית מחד ולקרבה למרחבים פתוחים טבעיים מנגד המרחב הכפרי הבנוי - במרחב הכפרי הבנוי, בשונה מן המרחב העירוני, צפיפות הבניה נמוכה יותר וצריכת האנרגיה נמוכה יחסית, ולכן, בדומה לקיים בעולם, מרחבים אלו הינם בעלי פוטנציאל חלקי להקמת טורבינות רוח, בעיקר טורבינות רוח קטנות ובינוניות, וזאת בהתחשב במרחקים מינימאליים מבחינת רעש, יציבות ונראות. 27

28 אזורי תעסוקה שטחים המאופיינים בעומסי ביקוש מחד, ומגבלות נמוכות של רגישות מרחביות מנגד, ולכן הם בעלי פוטנציאל רב להקמת טורבינות רוח, על אף הקרבה למוקדי שהות של אנשים ורגישויות רבות )למשל רעש וריצוד אור(. קיים הבדל בין פארקי תעשייה, אשר הבינוי בהם לרוב נמוך, אחיד וכמעט ללא עירוב שימושים, לבין אזורי תעסוקה צפופה, המאופיינת על ידי בניה לגובה וצפיפות, אשר מפחיתים את הפוטנציאל להפקה משמעותית ויציבה של אנרגיה מרוח. ישנן.4.. מרחבים עירוניים - שטחים ברחבי העיר המשמשים למגורים ומבני ציבור בהם ניתן להציב טורבינות רוח, המוגדרות בהרבה מקומות כטורבינות עירוניות.)UWT( לטורבינות במרחבים אלו מגבלות רבות לאור עוצמה נמוכה יחסית של רוח וחוסר יציבות המאפיינת והשפעותיו השונות בהתאם לרוחב מעבר הרוח, מידות המכשולים, גובהם וכדומה, הבינוי את היכולים להביא לחסימת הרוח או להאצתה. יחד עם זאת, הטכנולוגיות המתפתחות המפנות זרקורים אל המרחב העירוני, במיוחד בכל הנוגע לטורבינות התייעלות והמוטיבציה אנכיות, לצד הצורך להפחית צריכה באמצעות אנרגטית ו/או ייצור חלקי ביחס לצריכה במרחב השימוש, מגדילים את הפוטנציאל להקמת להתעלם ממגבלות טורבינות רוח, תוך שילובן של רעש, יציבות ובטיחות, משנה זהירות בהקמת טורבינות רוח בשטחים אלה. בתכנון המבנה והמרחב. בתוך כך, אסור במיוחד במרחבים ומבנים קיימים, המחייבים 45.. מרחבי תנועה ומתקני תשתית - פוטנציאל להתקנה קיים במתקנים הנדסיים, תשתיות או לצד כבישים מהירים - ע"ג מתקני תשתית כגון עמודי חשמל, תרנים סלולאריים, מאגרי מים, מתקני טיהור שפכים, מטמנות ועוד. למרחבים אלו יתרון הן בשילוב עם מתקן קיים שכבר הפר את השטח והן בגובה ו/או תנאים פיזיים העשויים להוות פוטנציאל ייצור איכותי. התקנה של טורבינות רוח במרחבים אלו יכולה לייעל את צריכת האנרגיה העצמית שלהן ואף להגיע במקרים מיוחדים בשימוש הקיים, כביש. לייצור משמעותי. התקנת טורבינות רוח במרחבים אלו תבחן ביחס לחשש מפגיעה ותוך יצירת הבחנה בין תשתית עם מופע נישא לבין תשתית נמוכה כמו מאגר או 46.. מדף הים - ניתן להקים טורבינות רוח גם בתוך הים. התקנות אלו נפוצות במיוחד בצפון אירופה. השטח הפתוח בים מאפשר הקמת טורבינות גדולות מאוד מבלי להשפיע על שימושים גובלים. אולם החסרונות העיקריים הינם פגיעה אפשרית בסביבה הימית, ועלויות התקנה, הולכה ותחזוקה מורכבים יחסית. על פי בדיקה שנערכה בשנת 2112, פוטנציאל עוצמת הרוח באתרים 11 ימיים ליד חופי ישראל אינו גבוה, ולפי שעה, ככל הנראה שאין היתכנות כלכלית להקמת טורבינות רוח ימיות. ולתנאים עכשוויים. יחד עם זאת, ככל הידוע, הפוטנציאל טרם נבדק בהשוואה לטכנולוגיה 11 דוד כהן, אביב רוזן, אילן סטר, ניתאי דרימר, אלי בן-דוב, בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים, מוסד שמואל נאמן,

29 4.3 מדיניות משרד האנרגיה והמים להקמת טורבינות רוח על פי משרד האנרגיה והמים, כפי שמוצג במסמך "מדיניות משרד האנרגיה והמים לשילוב 12 אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל", אוגוסט 2111, נקבע היקף ההספק המותקן הדרוש בכל תחום של אנרגיה מתחדשת, במטרה לעמוד ביעד הממשלתי של ייצור חשמל בהיקף של 11% עד לשנת לצורך כך נבחנו על ידי משרד האנרגיה והמים כלל הטכנולוגיות המוגדרות כאנרגיות מתחדשות בהתחשב בפוטנציאל של טכנולוגיות אלה, זמינותן הטכנולוגית והמסחרית והסבירות להקמתן עד לשנת היעד. בנוסף נבחן יחס ההמרה הצפוי בין ההספק המותקן לבין הייצור בפועל )לדוגמא - טורבינת רוח תעבוד רק בשעות שיש רוח(. 13 באופן זה הוצגו הנתונים הבאים: תחזית הספק מותקן באנרגיות מתחדשות לפי טכנולוגיה MW( מותקן( אבני דרך לשנים יעד התייעלות אנרגטית, אחוז מהביקוש החזוי )%( אומדן ביקוש חזוי כולל התייעלות אנרגטית )TWH( 14 רוח )MW( ביו- גז וביו מסה )MW( תרמו-סולאר או פוטו-וולטאי 15 "גדול" )MW( אחוז מסה"כ הספק מותקן )%( ,200 1, פוטו-וולטאי "בינוני" )MW( פוטו וולטאי עד KW 51 )MW( 100 % סה"כ הספק מותקן )MW( 1,550 2,760 2,310 1,800 שיעור הייצור במתחדשות )%( 5.3% 10.2% 8.3% 6.5% על פי טבלה זו, סך ההספק המותקן הדרוש בישראל מאנרגיית רוח עד שנת 3131 הוא מגוואט, במתקנים המחוברים לרשת החלוקה ולרשת ההולכה, אשר יהוו כ- 29% מההספק המותקן מכלל האנרגיות המתחדשות. מבחינת ייצור החשמל, טורבינות מייצור החשמל הכולל המופק מאנרגיות מתחדשות. הרוח יפיקו כ- 31% 12 מהדורה מתוקנת למסמך המדיניות אשר הופץ לראשונה על ידי משרד התש"ל בפברואר הנתונים עשויים להתעדכן בהתאם למדיניות משרד האנרגיה והמים להשגת יעד התייעלות אנרגטית. 14 מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח המחוברים לרשת החלוקה ו/או ההולכה. 15 מתקנים לייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה. 16 מתקני ייצור חשמל מטכנולוגיות סולאריות על כל סוגיהן מחוברות לרשת החלוקה. 17 הספק זה משקף יעד לשנת 2121 ולא את הפוטנציאל להקמת טורבינות רוח בישראל, שככל הנראה בתעריף הנוכחי שקבעה רשות החשמל, הוא לפחות כפול מהיעד. 29

30 הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל קבעה אמות מידה ותעריפים לייצור חשמל לטורבינות רוח בהספק של מעל 51 קילוואט, במכסה של 811 מגוואט בהתאם )ראה סעיף 15 להלן(. אלא מדיניות משרד האנרגיה והמים לא כללה ביעד הייצור הלאומי של אנרגיית הרוח, את טורבינות הרוח הזעירות והקטנות )טורבינות רוח שיחוברו לרשת המתח הנמוך(, אשר יוקמו בעיקר במרחב 18 העירוני. בהתאם לתפישות קיימות בעולם, ייצור מקומי בקרבת אזורי ביקוש, לא רק שיקטין את הצריכה ישמש הטכנולוגיה, לשרידות ולגיבוי של המערכות המקומית והארציות כאחד. ניתן יהיה לראות במידת מה את הפגיעה בשטחים הפתוחים. יותר ויותר את המרחב הבנוי גם כמרחב ייצור, עם התפתחות ובכך להפחית אולם, כיום טרם ניתן לבסס במרחבים הבנויים נתח ייצור משמעותי, ולכן יתבטא הפוטנציאל והרצון לקדם ייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח במרחבים אלו כמאמצים להפחתת הצריכה בלבד. 4.2 הפקת חשמל מאנרגיית רוח בישראל טורבינת הרוח הראשונה בישראל הוקמה בהר בני צפת ברמת הגולן בשנת במרוצת השנים הוקמו מספר טורבינות רוח בודדות במקומות שונים, אך רק חוות טורבינות רוח אחת הוקמה ברכס חזקה שברמת הגולן )הר בני רסן, צפונית לאלוני הבשן(, בשנת 1992 בהספק מותקן של 6 מגוואט. בחווה 11 טורבינות רוח בהספק של כ- 1.6 מגוואט כל אחת, בעלות להבים בקוטר של כ- 36 מ'. בהתאם לתכנית להחלפת הטורבינות שאושרה לאחרונה, יוקמו 7 טורבינות בהספק של 2 מגוואט כל אחת, כך שההספק המותקן של החווה יעלה ל- 14 מגוואט. שתי תכניות להקמת חוות של טורבינות רוח ברמת סירין ובמעלה גלבוע אושרו זה מכבר על ידי הוועדה המחוזית בהספק של עד 51 מגוואט כל אחת. האתרים קודמו על ידי חברת החשמל, אך הועברו לבסוף לגופים פרטיים, אשר צפויים לממש את הקמת הטורבינות בהספק נמוך מזה שאושר. בסוף שנת 2111 הוכרזה חוות טורבינות הרוח של חברת "אנרגיית רוח נקייה בע"מ", בהספק מתוכנן של 155 מגוואט בצפון רמת הגולן, כפרויקט של תשתית לאומית. התכנית להקמת 62 טורבינות רוח בהספק של 2.5 מגוואט כל אחת, תקודם במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות. 18 בהסדרה של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, של מתקנים עד להספק של 51 קילוואט נקבעה מכסה של 31 מגוואט למתקנים אלו )ראה סעיף 15 להלן(. 31

31 בנוסף, מקודמת בוועדה המחוזית צפון, תכנית להקמת חוות טורבינות רוח באזור עמק הבכא תכנית להקמת חוות מקודמת מגוואט ובוועדה המחוזית דרום 121 בגולן, בהספק כולל של להקמה של טורבינות רוח בגדלים נוספות וישנן יוזמות טורבינות רוח באזור בקעת ערד, ובהיקפים שונים. תמונה מספר 7: טורבינות הרוח ברכס חזקה, רמת הגולן..4 החלטות הממשלה החלטת הממשלה מספר 4451, מיום 29 בינואר 2119, קבעה כי 11% מייצור החשמל עד לשנת 2121 יהיה מאנרגיה מתחדשת, כולל גם ייצור חשמל מאנרגיית רוח. החלטת ממשלה זו עמדה בבסיס מסמך המדיניות של משרד האנרגיה והמים )כמפורט בסעיף 12 לעיל(. החלטת הממשלה מספר 3484 מיום 17 ביולי 2112, עדכנה את מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים. בסעיף ב' )3( של החלטה זו נקבע כי עד סוף שנת 2114, סך כל המכסות, לרבות מכרזים והסדרות, לא יעלה על 831 מגוואט באנרגיית רוח. בסעיף ג' )5( נקבע כי על רשות החשמל להשלים ולעדכן תעריפים ואמות מידה, לרבות מכסה של 811 מגוואט למתקנים לייצור חשמל באמצעות רוח המחוברים לרשת החלוקה ולרשת ההולכה. בכך, אימצה הממשלה את היעד של משרד האנרגיה והמים, כרף עליון להשגה. 31

32 4.5 החלטות הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל הרשות לשירותים ציבוריים- חשמל, קבעה הסדרה ואמות מידה להקמת טורבינות רוח בהספק מותקן מרבי של 51 קילוואט ולטורבינות רוח בהספק מותקן של מעל ל- 51 קילוואט. 1. החלטת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל מישיבה 275, מיום קבעה את התנאים להסדרה של טורבינות רוח קטנות )כהגדרת הרשות(, בתנאים הבאים: ההסדרה מיועדת לצרכני חשמל בעלי מערכות טורבינות רוח לייצור חשמל בהספק מותקן מרבי של 51 קילוואט המשמשים לצריכה עצמית והזרמת עודפי האנרגיה לרשת. 2. ההסדרה תחול על צרכנים רשומים, בתעריף ביתי, אשר הם בעלי מערכות טורבינת רוח, שסך ההספק המותקן בהם עבור נקודת צרכנות אחת, לא יעלה על 15 קילוואט ועל צרכנים אחרים בעלי מתקנים בהספק מותקן שלא יעלה על 51 קילוואט, ובלבד שההספק המותקן לא יעלה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות. 3. ההסדרה תקפה עד להשגת 31 מגוואט במצטבר בפריסה ארצית או עד שנת 2117, לפי המוקדם מבניהם. 4. לצרכנים בעלי מערכת טורבינת רוח, בהספק מותקן של עד 15 קילוואט, שיחלו לפעול ממועד החלטה זו ועד שנת יעמוד התעריף על סך של 165 אג' לקווט"ש מיוצר. לבעלי מערכת טורבינת רוח בהספק מותקן הגדול מ- 15 קילוואט ועד 51 קילוואט, שיחלו לפעול ממועד החלטה זו ועד שנת יעמוד התעריף על סך של 129 אג' לקווט"ש מיוצר. ביחס לצרכנים שיחלו לפעול משנת 2112 ואילך, אלה יהיו זכאים לתעריפים מופחתים בשיעור שנתי של 2%. החלטת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל מישיבה 349, מיום קבעה את התנאים להסדרה של טורבינות רוח מעל ל- 51 קילוואט בתנאים הבאים: ההסדרה מיועדת לבעלי רישיון ייצור בטכנולוגית רוח, בהספק מותקן העולה על 51 קילוואט. תעריף עבור בעל רישיון ייצור מותנה, שיקבל אישור תעריף עד למתן אישורי תעריף להספק מותקן מצטבר של 441 מגוואט, או עד ל , לפי המוקדם מבניהם, יהיה 53 אגורות לקילוואט שעה. תעריף עבור בעל רישיון ייצור מותנה, שיקבל אישור תעריף עד למתן אישורי תעריף להספק מותקן מצטבר של 811 מגוואט, או עד ל , יהיה 49 אגורות לקילוואט שעה נוסח ההחלטות המלא ומידע נוסף קיים באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

33 פרק ב': מדיניות תכנון מוצעת 6. ה 4 יעד לייצור חשמל מאנרגיית הרוח שילוב של טורבינות רוח במערכת ייצור החשמל בישראל, נקבע זה מכבר, כחלק מהמדיניות הלאומית לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות )בהתאם להחלטת הממשלה מיום בה נקבע כי 11% מייצור החשמל עד לשנת 2121 יהיה מאנרגיה מתחדשת, ובהחלטת הממשלה מיום בה נקבע הרף העליון של 831 מגוואט לייצור חשמל באנרגיית רוח(. אין עוררין כי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל יכלול טורבינות רוח, כאמצעי ייצור הניתנים כיום למימוש, בנוסף למתקני ייצור סולאריים ולביו מסה. כפי שתואר לעיל, על מנת לעמוד ביעד הממשלתי, יש להקים טורבינות רוח בחיבור לרשת החלוקה ולרשת ההולכה, בהספק מצטבר של 811 מגוואט עד לשנת 3131 )היעד למתקנים בהספק עד 51 קילוואט הוא 31 מגוואט אשר יחוברו למתח נמוך(. על פי מסמך המדיניות של משרד האנרגיה והמים, הספק מותקן בהיקף של 811 מגוואט בטורבינות רוח, אמור לייצר 1.96 טרה וואט שעה.)TWH( בהשוואה שנערכה לסך הביקוש החזוי לחשמל לשנת 2121, בהנחה של התייעלות אנרגטית, העומד על 64.3 טרה וואט שעה, היקף הייצור באנרגיית רוח הוא כ- 3%. במצבי ביקוש שיא של צריכה, או בחלקם, יתכן כי לא ניתן יהיה להסתמך על ייצור חשמל מאנרגיית רוח. בהנחה כי מערך ייצור החשמל בישראל אמור לתת מענה לצריכת השיא הצפויה, בתוספת עתודה טכנית, אין סיכון רב בהסתמכות על ייצור זה בהיקף של 3% בלבד. הקמת טורבינות רוח בהיקף המבוקש טרם נבחנה ביחס לפריסה המרחבית. בסעיף הבא מוצעים כללי מדיניות לפריסה מרחבית ולהקמה של טורבינות רוח ובהמשך, הצעה להליכי תכנון אשר יאפשרו את יישומם. 4.7 פריסה מרחבית לטורבינות רוח תפיסת שטח מצומצמת, הכוללת את בסיסי התרנים בלבד, ולרוב הן אינן מונעות את המשך השימוש בקרקע שסביבן. עם זאת, קיימת השפעה מרחבית ונצפות גדולה לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות, שמימדיהן יכולים להגיע לגובה של 131 מ' ואף יותר, אשר יראו למרחוק, ישנו את אופי האזור ויידרשו בהקמת תשתיות להנגשת הטורבינות ולחיבורן לרשת החשמל. משטר הרוח השונה ברחבי הארץ מצמצם מקדמית את היכולת לפזר את טורבינות הרוח, בעיקר ביחס לפריסה של חוות רוח גדולות. האזורים שבהם קיים הפוטנציאל הטוב ביותר להקמת טורבינות הרוח, כפי שתואר לעיל, הם: רמת הגולן, הרי הגליל, דרום הכנרת, הגלבוע, שיפולי השומרון, חבר יתיר, בקעת ערד, הר הנגב הגבוה, הערבה הדרומית ואילת. לא יתאפשר מיצוי כל פוטנציאל הרוח ללא הקמתן של טורבינות רוח לפחות בחלק מאזורים אלו, לרבות באמצעות חוות רוח גדולות. 33